היתרונות הטיפוליים של משחקי וידאו בחולים עם סכיזופרניה

במאמר מחקר שפורסם לאחרונה מאת מרכז הרפואי האוניברסיטאי הומבורג-אפנדורף בגרמניה, דווח כי אימון במשחקי וידאו יכול לשפר את הפונקציות הקוגניטיביות ואת הפלסטיות הנוירונלית בחולים שסובלים משיזופרניה.

צוות המחקר, בראשות מקסי בקר, בחנו את זאת על ידי גייסם של 95 חולים שסובלים משיזופרניה והשוו אותם לקבוצה של 82 בריאים. המשתתפים הוחלקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: משחק במשחק וידאו 3D (Super Mario 64), משחק במשחק וידאו 2D (New Super Mario Bros), או קריאת ספרים אלקטרוניים (קבוצת שליטה פעילה עם בחירה של 13 ספרים). כל אחד השתתף בפעילות שהוקצתה לו במשך 30 דקות בכל יום למשך שמונה שבועות.

לפני ואחרי תקופה של שמונה שבועות, החקרנים העריכו את היכולת הנפשית והבריאות הנפשית של המשתתפים. הם גם השתמשו בתמונת מגנטית פונקציונלית (fMRI) כדי למדוד שינויים בחיבורי המוח.

באופן כללי, התוצאות היו מבטיחות. קבוצות משחקי הווידאו ב-2D וב-3D הראו שיפורים משמעותיים בתשומת הלב הממושכת לעומת קבוצת הביקורת.

שיפורים אלו היו מקושרים לשיפור בחיבור הפונקציונלי בין ההיפוקמפוס לקורטקס הקדמי (HC-PFC), אזורים במוח שחיוניים לתשומת לב ופונקציה מנהלתית. התוצאה הזו משמעותית במיוחד מאחר והפסק בחיבור בין HC-PFC להיפוקמפוס נמצא באופן עקבי בקשר עם פגיעה קוגניטיבית בסכיזופרניה.

באופן מרשים, המחקר דיווח גם על שיפורים בתסמינים שליליים ובפסיכופתולוגיה כללית, כפי שנמדד על ידי סולם PANSS, שכולל גורמים כמו דיכאון, חרדה, והפרעות ברצון, בין היתר. החולים דיווחו גם על תחושה מוגברת של התאוששות מנטלית לעומת קבוצת הביקורת.

אף שהמנגנון המדויק לתוצאות אלו אינו ברור, החוקרים מציעים שזה יכול להסביר את הדרישות הכוללות של משחקי הווידאו. אלו כוללים אינטראקציה מתמשכת ומכוונת למטרה, תוכניות ואלמנטים של גיימיפיקציה, ואת היבטים המתגמלים שיכולים להעלות את רמות הדופמין במוח. שים לב, חוסר בדופמין בקצה הקדמי של המוח הוא חשוד בהיותו מקושר לתסמינים שליליים בסכיזופרניה.

בנוסף, החוקרים הודו שההשפעות של ההתערבות של משחק הווידאו לא היו שונות באופן משמעותי בין התנאים של 2D ל-3D, מה שמציין שהסוג המסוים של המשחק עשוי להיות פחות חשוב מאשר המעורבות הקוגניטיבית הכללית שהוא מספק.
אף שהממצאים מבשרים, המחברים מכירים במספר מגבלות. לדוגמה, גודל הדגימה, שהופחת בשל השתלשלויות, במיוחד בין החולים עם התסמינים הקשים ביותר. זה מרמז שמחקרים עתידיים עשויים להרוויח מתמקדות בחולים יותר יציבים או אף בכלול אנשים בסיכון גבוה.

בנוסף, התוצאות שנראו היו מתונות, מה שמציין כי משחקי מחשב צריכים להיראות כטיפול משלים לצד תרופות וטיפול, ולא כפתרון עצמאי. ישנה צורך במחקר נוסף כדי לנתח לחלוטין את המנגנונים הפעילים ולחקור את היתרונות האפשריים עבור האוכלוסייה הרחבה יותר.

בסך הכל, מחקר זה מספק ראיות ראשוניות שאימון במשחקי מחשב יכול להיות התערבות מועילה עבור סכיזופרניה. הוא מציע כלי זול, מעניין ואפשרי לשיפור תפקוד קוגניטיבי, הפחתת סימפטומים, וקידום החלמה מנטלית בחולים עם סכיזופרניה. מחקר עתידי יכול לחקור עוד את הפוטנציאל שלו ולמקד את שימושו עבור ההפרעה הנפשית המורכבת הזו.