העדפה לשירה שנוצרה על ידי מלאכות חשיבים על פני שירה אנושית במחקר חדש

מחקרים מראים שלא מעט אנשים מעדיפים שירים שנוצרו על ידי מלאכון, שגו בזיהוי שלהם כמאות על ידי אדם, עקב הבהירות והנגישות שלהם.

מחקר חדש חושף מגמה מפתיעה בשירה: האנשים לא מצליחים עוד להבחין באופן אמין בין שירה שנוצרה על ידי מלאך תוכנה (AI) לבין יצירות של שורי שירה מוכרים.

למעשה, לא מעטים מבין אלו שאינם מומחים מתפקדים לשירים שנוצרו באמצעות מלאכותיים כ"אנושיים" יותר מאשר שירים שנכתבו על ידי משוררים אמיתיים. תופעה זו משקפת את הממצאים בתחומים אחרים של ה-AI המייצר, שבהם תוכן שנוצר על ידי מכונה מתגלה כאנושי יותר מאשר יצירות שנוצרו על ידי אנשים.

המחקר גם מדגיש העדפה לשירה שנוצרה באמצעות AI לעומת שירים שנכתבו על ידי אנשים. המשתתפים במחקר דירגו באופן עקבי את השירים שנוצרו באמצעות AI גבוה יותר במדדים שונים, כולל תדרום רגשי, בהירות ותקשורת תמהית.

ההעדפה הזו מסבירה למה רבים מאמינים ששירת ה-AI נכתבה על ידי אדם; המשתתפים מניחים שהם יהנו יותר מיצירות שנכתבו על ידי אדם ומניחים בטעות את ההנאה שהם מרגישים משירת AI ליצירתיות אנושית.

הגורם המרכזי שמניע את ההעדפה הזו נראה להיות הנגישות. שירים שנוצרו על ידי AI הם פשוטים וברורים, עם נושאים ורגשות ברורים שמתנגים עם קוראים שאינם מומחים.

לדוגמה, שיר שנוצר באמצעות מלאכת מחשב, בהשראת סילביה פלאת, מביא לידי ביטוי עצב בצורה פשוטה, בעוד שיר אחר, המחקה את וולט ויטמן, מחגג את יופי הטבע.

לעומתם, בשירים אנושיים לעיתים מופיעים מטאפורות מורכבות שדורשות ניתוח מעמיק. למשל, בשירו של טי. אס. אליוט, 'The Boston Evening Transcript', מבקר את העיתון שהלך לעולמו באמצעות השוואות מרובות שכבות והתייחסויות היסטוריות, שיכולות להיות מאתגרות לקוראים חסרי ניסיון לפענח.

הפשטות הזו הופכת את השירים שנוצרו באמצעות מלאכות אינטיליגנציה מלאכותית להיות יותר נהנים להערכה, במיוחד לקוראים שאין להם את הזמן או הנטייה לניתוח עמוק יותר.

עם זאת, ייתכן שפשטות זו של פרשנות מגיעה על חשבון העומק והדו־משמעות שרבים מעריכים בשירה האנושית. אמנם השירים שנוצרו באמצעות AI מעבירים באופן יעיל את המצבים הרגשיים והנושאים, אך הם חסרים את השכבות המורכבות שלעיתים קרובות מגדירות את היצירתיות האנושית.

הממצאים מדגישים איך ציפיות הקוראים מעצבות את תפיסתם. הרבה מהמשתתפים העריכו למטה את היכולת של ה-AI ליצור שירה שהם ייהנו ממנה, מה שהוביל לשגיאות בהערכת מאוי המחבר.

התוצאות מעלות שאלות גם לגבי הדרך שבה החברה תתאים למערכות AI מתקדמות באופן מתמיד. לדוגמה, דגמים קודמים של AI כמו GPT-2 ייצרו שירה שניתן היה להבחין בה, אך דגמים חדשים יותר, כמו ChatGPT-3.5, מטשטשים את הקווים האלו.

המחברת מעירה שהממצאים הם ספציפיים לדגמי שפה מתולדת האחרונים ומשקפים את האמונות וההטיות הנוכחיות בנוגע לטקסטים שנוצרו על ידי מלאכות-חשיבין.

כאשר דגמים חדשים מופיעים ותוכן שנוצר על ידי מלאכות-חשיבין הופך להיות נפוץ יותר, התפיסות של מה ש"נשמע אנושי" בשירה או בטקסטים אחרים עלולות להתפתח. הציפיות בנוגע להבדלים האיכותיים בין טקסט שנוצר על ידי מלאכות-חשיבין לטקסט שנכתב על ידי אדם עשויות גם הן להשתנות במהלך הזמן.

כך שהAI ממשיך להתפתח, מחברות המאמר מציינות שיש צורך גובר לשקיפות בתוכן שנוצר על ידי AI. ממשלות בארה"ב ובאיחוד האירופי הציעו תקנות חשיפה עבור יצירות שנוצרו באמצעות AI, אך מחקרים מראים שמשתמשים לעיתים מתעלמים מתוויות כאלה.

מציאת דרכים יעילות להסביר לקוראים על המעורבות של AI נשארת אתגר דחוף במציאות של התקדמות טכנולוגית מהירה.