דעה: איך הAI משנה את החינוך הגלובלי בשנת 2025

בהתחלה, האיי איי המייצרת הציתה פחד בעולם החינוך, עם איסורים ודאגות בנושא העתיקה שליטו על כותרות החדשות. עם זאת, ביה"סים ואוניברסיטאות מתחילות כעת להקנות את האיי איי, משתמשות בה למטרות הוראה, חניכה, ופיתוח תוכנית לימודים.

כאשר מודלים מייצרים של איי איי התחילו להופיע מתוך מודלים גדולים של שפה ונכנסו לשדה האקדמי, הם הציתו פאניקה בחדרי הלימוד ברחבי העולם. נראה כאילו זה היה רק אתמול (או אפילו היום, שכן הדאגה הזו לא באמת נעלמה) שכל מה שיכולנו לחשוב עליו היה תלמידים שמרמים באמצעות איי איי ומשתמשים ב-ChatGPT כדי לעבור כל מבחן.

בשנת 2023, רק מספר חודשים לאחר שהושק ChatGPT, ראינו כותרות שמספרות כי בתי הספר בעיר ניו יורק אסרו על שימוש ברובוטים לשיחה מבית AI, כי הפלטפורמה חסומה מרשתות של הרבה בתי ספר בארצות הברית ואוסטרליה, ואוניברסיטאות רבות התחילו לעדכן את המדיניות שלהן כך שתכלול AI גנרטיבי בתקנות ההעתקה שלהן.

ערפל של פחד, בלבול וחוסר אמון התיישב מעל מוסדות החינוך. האם זה הצ'אטבוט או התלמיד שכתב את המאמר המבריק הזה? האם עלינו לחבק את הטכנולוגיה החדשה הזו? מה יהיו התוצאות?

אף שרבות מבתי הספר והאוניברסיטאות ממשיכות "להפקיר" צ'אטבוטים – ובצדק מעלות תהיות לגבי חשיבות החשיבה הביקורתית – שמתי לב לשינוי באופן שבו AI מתקבל בהקשרים חינוכיים בחודשים האחרונים.

כעת, בשנת 2025, לא רק שהבחנתי יחס פתוח יותר כלפי כלים אלו, אלא גם הטמעה מהירה ואינטגרציה מפתיעה של רעיונות ויישומים של AI.

מילדים בני שש שלמדים על LLMs בבתי הספר המממד, דרך מורות שמשתמשות ב-ChatGPT להכנת שיעורים, ועד למורים מלאכותיים, וכלה בחברות Antropic ו-Google שמפתחות מודלים מתמחים של אינטיליגנציה מלאכותית למטרת הלמידה, האינטיליגנציה המלאכותית המניבה משנה משמעותית את החינוך ברחבי העולם השנה.

צ'אטבוטים משתנים מאסורים לנדרשים

בפחות משנתיים, עברנו מוויכוחים חמים על איך להעניש תלמידים שמשתמשים באינטיליגנציה מלאכותית מניבה לשאלה מהי הגיל המוקדם ביותר שבו אנו יכולים ללמד אותם להשתמש בטכנולוגיה זו.

אחת אחרי השנייה, מוסדות מוכרים התחילו לקפוץ לעידן האינטיליגנציה המלאכותית החולפת ולהציע קורסים חדשניים, למרות הביקורת והדאגות האתיות. בדצמבר האחרון, הכריזה UCLA על הקורס הראשון שלה בנושאי אינטיליגנציה מלאכותית במדעי הרוח, קורס בספרות משווה, ועוד יותר סטודנטים התעניינו בכלים מבוססי אינטיליגנציה מלאכותית כדי לשפר את הביצועים האקדמיים שלהם ולצבור ביטחון בטכנולוגיה.

אך ללא ספק, סין הייתה אחת מהמדינות המהירות ביותר להביא ולשלב מיומנויות באינטיליגנציה מלאכותית במוסדות החינוך שלה. לאחר הפריצה של DeepSeek בארצות הברית ובעולם לפני מספר חודשים, בינואר, הכירו ארגונים סיניים והממשלה בעוצמת הכלי, ובפברואר, האוניברסיטאות המובילות במדינה כבר העניקו קורסים של DeepSeek והרחיבו תוכניות לתואר ראשון הממוקדות באינטיליגנציה מלאכותית.

מוסדות סיניים לא הגבילו את השפה של הAI למבוגרים בלבד. בתי הספר בבייג'ינג הודיעו השנה שהם ילמדו את התלמידים הצעירים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, החל מגיל 6, כיצד להשתמש בשיחות AI, באתיקת AI, וביסודות הטכנולוגיה המייצרת של AI.

#חדשותבתמונה החל מסמסטר הקרוב, כל בתי הספר #בייג'ינג היסודיים והתיכוניים יציעו קורסים ב#אינטיליגנציה מלאכותית, כאשר כל תלמיד יקבל לפחות שמונה שעות לימוד שנתיות. לפי הנחייה משנת 2024 של משרד #החינוך, מטרת היוזמה החינוכית הזו היא לטפח… pic.twitter.com/6b0sfGl9AB

— China Daily (@ChinaDaily) 16 באפריל, 2025

בעוד מדינות ואזורים רבים ברחבי העולם לא הצליחו להגיב באותה מהירות, מחויבות ואסטרטגיה ללמידה באמצעות AI (בינה מלאכותית) כמו סין, ראיתי את התעניינותם המתרבהת והאימוץ המתמיד של הטכנולוגיה הזו בחדרים הלימוד, לא רק בחדשות, אלא גם ממקצוענים קרובים בתחום ומניסיון עצמי ישיר.

כלי עוצמתי למורים

אני יודעת מספר חברים שהם מורים, ישנם מורים גם במשפחתי, ועבדתי כמרצה משנה למשך שניים סמסטרים, כך שאני מכירה את בעייה מקובלת במקצוע: עבודה בשעות נוספות ללא תמריץ כלכלי.

לעיתים, תפקידו של המורה אינו מוגבל לזמן שהוא מבלה בהסבר נושאים שונים לתלמידים מול לוח או מצלמת אינטרנט. יש המון תכנון, חשיבה, עריכה, מהדורות ותיקונים שעשויים לא להיכנס לשעות השכר הרשמיות. וישנם מספר דרכים שבהן הAI יכול לעזור למורים להיות יותר יעילים.

לאחרונה שוחחתי עם חבר שמלמד אנגלית ופילוסופיה לנוער, והוא אמר לי שהוא באמת נהנה מהתמיכה שהוא מקבל מהצ'אטבוט. "זה מעולה," אמר הוא. "אני יכול להכין מבחנים מעניינים ולהכין שיעורים מרתקים המבוססים על הדברים שהם מתעניינים בהם כרגע."

ספר לימוד יכול לספק בסיס יקר ערך עבור מגוון רחב של נושאים, אך הוא לעולם לא יוכל להמשיך להישאר מעודכן עם הטרנד האחרון ב-TikTok או עם התופעה הוויראלית החמה, כמו תמונות של ח'אטג'יפיטי בסגנון האולפן גיבלי. היום, מורים יכולים לבקש מפרפלקסיטי או מח'אטג'יפיטי לעזור להכין פעילויות לוויכוח בכיתת פילוסופיה ולדון בשאלה אם זה אתי להשתמש ב-AI כדי לחקות סגנון אנושי מובהק כמו של גיבלי או לא. אירוני, אני יודעת.

יש אלפי דרכים בהן מחנכים יכולים כיום להשתמש ב-AI כדי לתמוך בשיעורים, ונראה שיש כלי חדשים של AI וכלים שנוצרו במיוחד עבור הם בכל שבוע.

כלים מתוחכמים מיוחדים של AI

לפני כמה ימים, הפקיעה Anthropic את 'Claude for Education', תוכנית ממוחשבת מתוחכמת מיוחדת להשכלה גבוהה, בה מתייחסת המיזם המבוססת על AI לאחת מהדאגות המרכזיות בין מומחים בתחום: חשיבה ביקורתית.

אחת מהביקורות המרכזיות על שימוש במודלים של AI היא השימוש בטכנולוגיה שמספקת תשובות ואת כל המידע הנדרש, מבלי לאפשר לתלמיד הזמן לחשוב, לפתור בעיות ולפתח מיומנויות חדשות. Anthropic יצרה פתרון, בשותפות עם מוסדות כמו בית הספר לכלכלה ומדעי המדינה של לונדון והאוניברסיטה הצפונית, אוניברסיטת שמפליין, לפתח תוכניות לימוד מותאמות אישית שאף שוקלות שאלות סוקרטיות ומדריכי למידה מיוחדים.

וזה לא רק בנוגע ל-Anthropic. גוגל גם שיקה לא מזמן את כלי הלמידה המבוסס תאומ"א "למד על", שמאפשר שיחות אינטראקטיביות עם משתמשים, מתחשבת במידע דומה למה שנמצא בספרי לימוד, ומענה על שאלות גדולות כמו "מה גורם לאורות הצפון?". מכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT) גם מלמד ילדים איך לבנות "מודלים של שפה קטנים" באמצעות כלי חינוכי.

והכוח אינו רק בידי המורים והחברות שמפתחות את הטכנולוגיות האלה. תלמידים סקרניים מכל הגילאים, המגדרים, המינים, והמיקומים הגיאוגרפיים מקבלים גישה למידע ולידע שפעם הם היו זמינים רק לאלה שיכלו להרשות לעצמם שיעורים כאלו.

עם קצת חוכמה ונחישות, קשיש בארגנטינה יכול להגשים את חלומו ללמוד איטלקית עם המורה האישי שלו באמצעות AI, או שנעור בקנדה שמרגיש שהוא משתעמם יכול ללמוד סינית באמצעות מדריכים מעשיים ותהליכים אינטראקטיביים שיכולים להגיע אפילו מעבר ל-Duolingo הפרימיום.

ה-AI כבר הפך לחלק בלתי נפרד מההווה

האינטיליגנציה המלאכותית המחוללת כבר הפך לחלק מהתכנית הלימודים המרכזית של הרבה מוסדות חינוך ברחבי העולם. התנגדות הראשונית לטכנולוגיה הזו הופכת לשייך לעבר.

הAI כאן כדי להישאר, והיתרונות – והתוצאות – של שימוש (או אי-שימוש) בהם הם כמעט מוחשים. זה כבר לא עניין של חוסר במשאבים מספיקים או בגישה לטכנולוגיות חדשות; הם כעת ממש בטווח היד דרך אפליקציות על המכשירים הניידים והמחשבים שלנו.

האתגר הגדול ביותר שמתמודדים איתו מחנכים ומנהיגים של מוסדות חינוכיים הוא למצוא את העוצמה לעכל את החידושים האחרונים, להבין איך עובדות הכלים החדשים, ולשלב מערכות מומחות שמספקות ערך אמיתי – וכל זאת בעת שמתחשבים בסיכונים האפשריים לתלמידים, מגיבים לדחיפות וללחץ מממשלות ומודלים חינוכיים מכובדים, ומנווטים לעבר הנתיב הבריא והמועיל ביותר שניתן לזהות בשלב זה.