דעה: אוסטרליה מחרימה את השימוש ברשתות החברתיות לילדים מתחת לגיל 16, האם זו רעיון טוב?

הממשלה האוסטרלית עובדת על חוק חדש לאיסור מדיה חברתית לילדים מתחת לגיל 16, בין אם ההורים מסכימים לכך או לא. האיניציאטיבה הרדיקלית הזאת, שהוצעה על ידי ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבנז, כ"יוזמה מובילה בעולם" העלתה חששות והצתה דיון בינלאומי חם על הנושא.

את הפרטים של האיניציאטיבה והשלכותיה עדיין מעצבים; מצופה שהחוק יחל להתיישב מהסוף של השנה הבאה. מה שאנחנו כן יודעים הוא שחברות שלא יציינו את המדידה יהיו חשופות לסנקציות, שזה יהיה חובה על כל אחד, ושהממשלה האוסטרלית תפתח מערכת לאימות גיל.

רבים משבחים את היציבות הבלתי מרותת של אלבנסה ומאמינים שילדים אכן בסכנה ושזו בסופו של דבר אחריות הממשלה להבטיח את הבטחונם וליישם שינויים כדי לעשות משהו בנושא מיידית.

אחרים מצידם מציגים את המדידה כאבסורדית ושותפים ל"תאוריות קונספירציה" שקשורות למעקב ולבקרה שמתמקדים בתעודות זהות דיגיטליות שיתכן וידרשו לאימות גיל. מספר מומחים ואזרחים מודאגים הגיעו למסקנה זהה: זו אינה הפתרון.

אך מהו הדרך הנכונה? הנה מה בסיכון.

בריאות הנפש ובטחון הילדים: עדיפות דחופה

נראה שכולנו יכולים להסכים עם הנקודה המרכזית של אלבנזה: הטבע הממכר של המדיה החברתית עבור הילדים (והמבוגרים), יחד עם הסיכונים שיש להם כאשר הם בשלבים קריטיים של פיתוח, מדאיג. עלינו לעשות משהו בנושא.

מומחים ורופאים קוראים למצב הבריאות הנפשית הנוכחי בין הנוער "מצב חירום". רבים מהם קוראים לרשויות ולממשלות לפעול כבר שנים.

"המדיה החברתית מזיקה לילדינו, ואני מכריזה על סיוםה," אמרה ראש ממשלת אוסטרליה בכנס שהתקיים בשבוע שעבר. אלבנזי מענה לקריאה, הוא פועל.

אך, האם זהו הדרך הנכונה? יש רגשות מעורבים.

כל המתנגדים, שאו את ידכם

מעל ל-140 אקדמאים מאוסטרליה ומהעולם שיתפו פעולה במכתב פתוח שבו הזהירו את אלבנז ואת ארונו מהצעד שלו.

"העולם האינטרנטי הוא מקום שבו ילדים ונעורים מקבלים מידע, מפתחים מיומנויות חברתיות וטכניות, מתחברים עם משפחה וחברים, לומדים על העולם שמסביב להם, ומנוחים ומשחקים", כך מציינת המסמך שנחתם על ידי ארגונים כמו כוח המשימה לזכויות הילד באוסטרליה, ופרופסורים מאוניברסיטאות מובילות. "כל הגבלה בעולם הדיגיטלי חייבת לכן להיעשות בזהירות ואנו מודאגים ש'איסור' הוא כלי גס מדי כדי להתמודד באופן יעיל עם הסיכונים".

הסיכונים של בידוד, במיוחד בני הנוער מקבוצות מיעוט, הם דאגה גוברת בין מומחים. באוסטרליה, 97% מהנעורים משתמשים ברשתות החברתיות ומתבססים עליהן כדי להתחבר עם אחרים. אך הילדים אינם הדאגה היחידה.

אחרים בין האזרחים חוששים כי המדידה של אלבנזה היא אסטרטגיית שליטה חברתית או החלטה שתשים את זהויות האוסטרלים ומידעם הפרטי בסיכון. אף שרבים קוראים לאלו "תיאוריות קונספירציה", ישנם אחרים, כולל סנאטורים כמו סנאטור הירוקים דיוויד שוברידג', שיכולים לקרוא להם דאגות מאוד מוצדקות.

"אם יהיה בדיקת גיל, כולם צריכים לעבור את בדיקת הגיל", אמר שוברידג' במהלך ועדת הסנאט לפני ימים ספורים, בנושא דאגות זהות דיגיטלית. "זה כולל את כל מי שמשתמש ברשתות החברתיות, זה כך צריך לעבוד, לא כך?"

כל התומכים, שים את ידך

חוץ ממפלגת הליברלים האופוזיציונית, שרים ופוליטיקאים אחרים, נראה שההורים הם התומכים העיקריים – במיוחד אלה שילדיהם חוו הטרדה, אינטימידציה, התמכרות, איומים, והרבה יותר גרוע מכך.

סוניה ראיין, מטיפה לביטחון ברשת, חושבת שונה. היא חוותה, למרבה הצער, את הסיכונים באופן ישיר: בתה בת ה-15 נרצחה ב-2007 על ידי פדופיל בן 50 שהתחזה למתבגר ברשת.

"ילדים נחשפים לפורנוגרפיה מזיקה, מזינים להם מידע שגוי, ישנם בעיות בתפיסת הדמות החיצונית, יש סחיטה מינית, מטרדים באינטרנט, התעללות. יש כל כך הרבה סוגים שונים של נזק שהם צריכים לנהל ולהתמודד עמם ופשוט אין לילדים את הכישורים או את ניסיון החיים להתמודד עם זה באופן מתאים," אמר ראיין ל-AP.

גם רוב אוונס, דובר נוסף בעד הגבלות ברשתות החברתיות, תומך באיסור. בתו של אוונס, בת ה-15, מתה באופן טראגי והוא מאשים את הרשתות החברתיות בהפרעות התזונה שלה. "אלו היו מגנים עליה. לליב אין יותר קול, אך אני יודע שהיא רצתה להביא שינוי בשביל ילדות צעירות אחרות ואנשים שסובלים מהפרעות תזונה," אמר הוא ל-SBS News. "הרשתות החברתיות הן חלק גדול מזה, והמצב מחמיר רק לילדינו, לכן אני מרגיש שזו הדרך הנכונה לעשות."

זה קורה – אך איפה המניע?

בעודם מתווכחים, פוליטיקאים, ארגונים והורים, על מה נכון ומה לא, הקולות של הילדים נשמעים בצליל נמוך יותר.

"כחברה בדור Z, מדיה חברתית השפיעה על חיי ביותר דרכים מאשר אני מסוגלת לספור," כתבה הפעילה הסטודנטית ג'ס טראוורס-וולף בעיתון The Guardian, בהתנגדות להחלטתו של אלבנזה. "אני לא מכירה עולם ללא מדיה חברתית. חיוני ללמד את הילדים איך לחיות בשלום עם המדיה החברתית, ולא להרחיקם ממנה."

זה גרם לי לחשוב: האם אנחנו מקדישים זמן לצעוד בנעלי הדור הצעיר הזה? הם מוענשים על משהו שכל ילד – בבית שאינו מחמיר – היה עושה בכל מקום בעולם: להשתמש, ללמוד, ליצור ולהתממשק דרך המדיה החברתית.

דור אלפא גדל בעולם דיגיטלי, מחובר למסכים ומתבונן בהתלות ותלות ההורים שלהם והחברה בטלפונים החכמים מאז הלידה ועכשיו חייהם יושפעו.

הממשלה הולכת לקחת מהם משהו שהם אוהבים, משהו שהם מעריכים, משהו שהם משקיעים בו זמן ומאמץ: עוקבים, סרטונים יצירתיים, בידור, קהילות וירטואליות, ותקשורת עם חברים ובני משפחה.

איש לא מתייחס לתהליך האבל שיהיה, ולענישה ללא תגמולים באופק עד כה. מה היתרונות של הפעולות האלה חוץ משיפור המצופה בבריאות הנפשית של הניסוי החברתי הזה? איפה הגישה החופשית לפארקים, לפעילויות ספורטיביות, או לתוכניות החינוכיות החדשות, המרגשות והמודרניות שלהם?

כל הסימנים מצביעים על כך שהאיסור על TikTok, Instagram, X, Threads, Facebook, Snapchat, ואולי אף YouTube מגיע – ההחלטה כבר נקבעה – אך אולי המיקוד למען הצלחה אמיתית הוא בכיוון הלא נכון.