דעה: האם הרובוטים האנושיים הם ידידים או אויבים שלנו? השפעה, אתגרים ופיתוחים נוכחיים

כילדה צעירה בשנות ה-90, אני זוכרת שצפיתי בהג'טסונס בטלוויזיה וראיתי את היקום העתידני הדומה לעולם כתרחיש בלתי אפשרי. עם זאת, ככל שהזמן חולף, סרטון האנימציה הישן הזה שהופק על ידי חנה-ברברה ב-1962 הופך להיות יותר ריאליסטי וערך מאשר כל אחד מאיתנו יכל לדמיין.

הג'טסונס חזו בשיחות וידאו זמן רב לפני שזום ופייסטיים היו קיימים, מסכים רחבים בעת שהטלוויזיות היו כבדות ומסורסות ולא היו גדולות מ-20 אינץ', והעוזרת הביתהית, המפורסמת רוזי, הפכה לחלום הרחוק של הרבה אנשים עד היום.

לפני מספר ימים בלבד, בייג'ינג הייתה מארחת לאחד מהאירועים החשובים ביותר בתחום הרובוטיקה, כנס הרובוטים העולמי 2024 שבו הוצגו 27 רובוטים אנושיים. בקרוב נסתכל לאחור על הרובוטים המוכרים לנו של מכונות שאיבה בצורת דיסק, כמו שאנחנו מסתכלים היום לאחור על ה-LaserDisc שחיה חייו הקצרים. בעוד שנתיים-שלוש, ייתכן שיהיה לנו רובוט אנושי שישתמש במכונת השאיבה הרגילה שלנו.

טסלה הציגה את רובוט ה-Optimus שלה, מכונה אנושית חזקה שיודעת לקפל בגדים לא רע. הופעות נוספות שהתקיימו באירוע הציגו את יכולת הרובוטים לבצע פעולות דקות באמצעות הבישול או ההגשה של משקאות, לדוגמה. אלה לא הם היכולות היחידות, רבים מהרובוטים האלה כבר פועלים. בימוויו משתמשת בדגמי Figure 02 של OpenAI להרכבת חלקים באחת ממפעליה, ו-טסלה כבר עובדת על ייצור דגמים נוספים של Optimus לעבודה במפעלים שלה ושל אחרים.

מרשים. אך, שאלות רבות קופצות לראשי כאשר אני שוקלת את ההתפתחויות הנוכחיות והעתידיות. האם מוצרים אלה יהיו נגישים לכל אחד, בדיוק כמו שמשפחת ג'טסון הצליחה לשכור שירות של מנקה רובוטית במחיר נמוך? האם הם יחליפו את עבודתנו? האם הם יהיו משמעתיים ונחמדים כמו רוזי? ייתכן שישנם דאגות אחרות שלא מופיעות בסדרה הזו. האם דגמים בקוד פתוח יכולים להפוך את הטכנולוגיה הזו לדמוקרטית? איך החברה מנווטת בעולם המהיר המתהווה של הרובוטיקה?

רובוטים אנושיים מתפתחים מהר יותר ב-2024

צ'אטבוטים המופעלים על ידי מודלים של שפות גדולות ובאמצעות אינטיליגנציה מלאכותית כבר מבצעים משימות ומחליפים אנשים בתפקידים רבים בחברות כמו איקאה או קלרנה שהכירו בציבור שהם משתמשים בצ'אטבוטים כדי להחליף עובדים בשירות לקוחות.

אך, לעומת צ'אטבוטים בתוכנה מחשבית, נראה שעדיין קיים מרחק – והבדל – לראות את המבנים האנושיים הללו מתפקדים במרחבי העבודה שלנו. ובמקומות שהם שם, כפי שראינו בסרטונים, הם לא יכולים להזיז את עצמם במהירות כמו שאנחנו עושים, והם לא נראים כל כך אמיתיים או מאיימים – עדיין.

אף שהרבה אנשים ביקרו את הדרך המשעשעת בה משתנן רובוטים בצורת אדם, עלינו להכיר בשני דברים לפחות כבר עכשיו: ראשית, זה מרשים מאוד שהם יכולים אפילו לעמוד על שני הרגליים שלהם ולהתנהל, ושנית, הם הופכים להיות חכמים יותר.

תודה להתפתחויות האחרונות בתחום האינטיליגנציה המלאכותית, החוקרים הצליחו להעביר אלגוריתמים מתקדמים יותר לרובוטים שלהם, והם חכמים יותר מאי פעם.

השנה, Google DeepMind נעלתה רמה חדשה ברובוטיקה. הם בנו רובוט של משחק פינג פונג – מדרגה שחוקרים מנסים להגיע אליה מאז 1980 – שיודע לשחק ברמת שחקן חובב ביניים. מחדש גבולות. הם גם ציינו שהרובוט הזה יכול ללמוד מהטעויות שלו ולשפר את ביצועיו.

הקצב האיטי שאנחנו עדיין רואים במכונות אלה הדומות לאנוש משתפר במהירות. הרובוט של משחק הפינג פונג וחברות כמו Boston Dynamics הוכיחו שהמכונות האלה מתחילות להזיז במהירות גדולה יותר. אטלס, הרובוט האנושי המרתק של Boston Dynamics יכול לעשות קפיצות אחורה, והדגם החדש יכול לעשות שקיפות טובות ממני בוודאות.

אולי בעוד מספר שנים, נראה אותם במשרדים שלנו כותבים את הדוחות וההצגות הכי משעממים, ברחובות מתקנים את הזבל שלנו, או בבית מנקים את המקום שלנו ומכינים את הארוחות האהובות עלינו. כמובן, זו התרחיש הטוב ביותר.

האם רובוטים בצורת אנושים הם טובים?

כלנו שצפינו במספר סרטי מדע בדיוני פחדנו את אותם הדברים: מכונה שדומה לאדם שמשתלטת עלינו או משמשת כנשק. מה אם הם יחליפו אותנו במשהו יותר מאשר מקום עבודה? האם האנושות בסכנה? האם אנחנו יכולים ליצור חוקים שימנעו את זה? אולי החוק החדש של קליפורניה על בטיחות AI הוא צעד אחד קרוב יותר להספק מסגרת רגולציה טובה. ואולי לא.

"AI הוא כמו סכין מטבח, שניתן להשתמש בה לדברים טובים, כמו חיתוך בצל, ולדברים רעים, כמו דקירת אדם", אמר חוקר ה-AI סבסטיאן ת'ראן כארגומנט להסביר למה החוק החדש לא אמור להתמקד בעסקים ולא באנשים. "אנחנו לא אמורים לנסות לשים כפתור כיבוי על סכין מטבח. אנחנו אמורים לנסות למנוע מאנשים להשתמש בה באופן שגוי."

ראות את הרובוטים האלה מכבסים ומשחקים פינג-פונג גורמות לנו למצוא אותם מפתיםים וידידותיים כמו רוזי. אך כמה אנחנו באמת יודעים מה קורה מאחורי הקלעים? בואו נדמיין את זה לרגע: אותו המחלקה שבנתה את הרובוט המשחק פינג-פונג יש מספר עובדים שמודאגים מחוזים צבאיים. רק האנשים מתוך החברות הגדולות המוגבלות על ידי הסכמים של סודיות יוכלו לספר.

האם רובוטים בצורה אנושית ישרתו רק את העשירים?

רובוטים בצורה אנושית הם מאוד יקרים, והמחירים הגבוהים הם האתגרים העיקריים של הטכנולוגיה הזו. לפי החברה להשקעות ובנקאות גולדמן סאקס, העלות הייצורית לייצור רובוט בצורה אנושית כיום מתגלגלת בין 30,000 דולר ל-150,000 דולר, וזו שיפור משמעותי לעומת שנים קודמות.

אילון מאסק עובד על "אופטימוס" זול שיכול לעלות פחות מ-20,000 דולרים בעתיד הקרוב. וחברות אחרות כמו Wisson Technology כבר הצליחו למצוא דרכים להפחית את העלויות של הידיים הגמישות שלהן לרובוטים הומנואידיים השנה.

ההבדל העיקרי בנגישות לטכנולוגיה זו כרגע הוא ברור למדי: לא כולם יכולים להרשות לעצמם את זה. רק החברות הטכנולוגיות הגדולות והסטארט-אפים המוצלחים נראים כאלו שיש להם את המשקיעים ואת המשאבים ליצור או לקנות את הטכנולוגיה לבנייה ולשימוש ברובוטים אלה.

אז, האם חברות עצומות לא רק הופכות להיות יותר חזקות? זו הרגע שבו שחרור הקוד המקורי כדי להפוך אותו לזמין לכולם הופך לאסטרטגיה עדינה אך חשובה במאמצים למצוא את האיזון הנכון.

יש קרן אור חלשה בסוף המנהרה מכיוון שיש חברות שעובדות על להפוך את הטכנולוגיה הזו ליותר נגישה. הפרויקט הרובוטי החדש של Hugging Face, שמקורו פתוח, LeRobot, מטרתו להפוך את הרובוטיקה לנגישה לכל אחד: מאפשר לאנשים מכל העולם לבנות את הרובוטים הדו-זרועיים המופעלים באמצעות AI שלהם בבית עבור סביבות $300. זה עשוי לא להיות רובוט הומנואידי שלם, אך עם הכלים והחלקים הנכונים ובעקבות ההדרכות של החברה ב-YouTube, כל אחד יכול לבנות אחד – לפחות חלק ממנו – בבית.

אז האם אנחנו יכולים לסמוך עליהם?

רובוטים הומנואידיים הופכים מהירים וחכמים יותר בשנת 2024, אך, לפחות כרגע, הם לא מחליפים את האנשים, לפחות לא כמו שרובוטי הצ'אט כבר עושים. עם זאת, קשה לחזות איך זה יתפתח בשנים הקרובות מאחר ואין לנו גישה לטכנולוגיה.

בעוד Boston Dynamics, Tesla, ויוצרי רובוטים הומנואידיים אחרים הבטיחו לבנות מכונות "מסוגלות לבצע משימות שהן מסוכנות, חוזרות ונשנות או משעממות"—תיאור הביוס של Optimus של Tesla באתר X—ולהפחית סיכונים במשימות מסוימות בבית ובעבודה, ייתכן שיהיו צריכים לעשות עוד מאמצים וייתכן שחוק הביטחון החדש של הAI לא יהיה מספיק.

ומה אם, כפי שת'ראן אמר, נדרשות יותר רגולציות לגבי אנשים – וגם חברות, שכן אני לא חושבת שאפשר להתעלם מרגולציות מול חברות כוחותיות אלה? אולי השאלה הנכונה אינה האם הרובוטים ההומנואידיים הם חברים או אויבים, אלא האם בוני הרובוטים ההומנואידיים הם חברים או אויבים.